צלצול

צלצול הוא צליל שנובע מהקשה של מתכת, בדרך כלל עם מתכת נוספת.

המילה צִלְצָל מופיעה במקרא לפחות בשני הקשרים: 

ההקשר הראשון הוא ימי, והשורש המשוער הוא צ.ל.ל: "הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ." (איוב מ לא). וההקשר השני הוא ככלי שתפקידו הפקת רעש- ״וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי אדני בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים.״ (שמואל ב' ו ה).

יש לשער שהפועל ״לצלצל״ במובן של צלצול הטלפון נובע מהאופן שבו טלפונים הפיקו צלילים בתקופה שבה נוצרה המילה- פעמון מתכת שהוקש על ידי פריט אחר ממתכת (בתקופות שונות פריטים שונים). גם בשפות אחרות: Ring באנגלית,  Chiamata באיטלקית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s